פסיכותרפיה מפגש עם עץ הביוסינטזה- מסע אישי

בחיפושי אחר נתיב דרך המוביל לעבודה טיפולית אמיתית, הגעתי למחוזות שונים. בכולם המטרה הייתה להגיע לרווחה ולבריאות נפשית ו/או פיסית באדם, תוך שימת דגש על אחד או יותר מההיבטים שבאדם (הגופני, הנפשי, הרגשי, הרוחני). כל צורת טיפול, בה נתקלתי, קסמה לי, והרגשתי שיש בה נגיעה ב"אמת". אולם נגיעה לא הספיקה לי. היה קשה עבורי לבחור ערוץ עבודה אחד (למשל הערוץ הנפשי של הפסיכולוגיה), תוך כדי שאני נאלצת לוותר על דברים אחרים, הנראים לי חשובים לא פחות (למשל עבודה ישירה עם הגוף). לא משנה היכן פניתי, לא הצלחתי למצוא שיטת טיפול אשר נוגעת בכל אחד מהמימדים באופן שווה ובצורה ישירה. בכל פעם הרגשתי, שהעבודה הטיפולית בעיקרה פועלת על מימד אחד, כאשר ההשפעה בשאר המימדים היא בעקיפין. בהתאם לכך, רופא סיני הוא אינו פסיכולוג גם אם יגע בנפש האדם, מדריך רוחני אינו בעל ראיה פיסיולוגית גם אם עבודתו משפיעה על איברי הגוף, ופסיכולוג לא יידע לגייס לעזרתו את גוף האדם.

הדים, שהגיעו אליי מחיפושיי, גרמו לי לחשוב שאין ברירה, שהניסיון לחבוק "הכול", יותיר אותי עם "כלום". נראה היה, שעליי לבחור כיוון אחד בו אתעמק, ולו אוסיף עם הזמן "השלמות" חלקיות. אולם לא הייתי מסוגלת לבחור. המישור הפסיכולוגי נראה לי חשוב, אך באותה מידה נראתה לי חשובה העבודה עם הגוף, וההתייחסות לבריאות הגופנית. יתר על כן, ללא התפתחות וראיה רוחנית נראה הדבר כחסר במהותו. בתוכי עלתה תחושת מרד שאמרה: "וכי למה עליי לבחור משהו אחד ולוותר על דברים אחרים? וכי אין דרך אמיתית לשלב את הכול יחד? הרי אם נסתכל על העץ טיפול נכון בו כולל הן דאגה לאדמה טובה, הן לכמות מים מתאימה והן למגע של האור! אם נחסיר אחד מהם, העץ ייפגע. ובמה שונה הטיפול באדם? וכי למה אכוון "מזון" או לגופו או לנפשו או לרוחו?" העובדה שהשפעתם של טיפולים רבים חודרת בעקיפין לכל הרבדים לא סיפקה אותי. חפצתי בכלי טיפולי שיעבוד ישירות עם כל הרבדים במידה שווה ולעומק. כאשר פגשתי בביוסינטזה (biosynthesis), הרגשתי, כי לא זו בלבד שתמו חיפושיי, אלא ששאיפתי למצוא שילוב שהוא מעבר לסכום חלקיו הייתה נכונה. הביוסינטזה נתנה לי את החופש לבחור בשילוב, מבלי שאצטרך להתפשר על בינוניות, או להסתכן בסלט טרגדיה יווני. הביוסינטזה נותנת לי מסגרת ומודל עליו אוכל להישען, ובו בזמן מקנה לי חופש בשל היותה מערכת דינאמית, הנותנת מקום לייחודיות של כל מטפל ושל כל מטופל. היא מעודדת את היצירתיות, ההקשבה ואת ה"כאן ועכשיו", וכן מתפקדת כמרחב עבודה מוגן ומכיל, ובו עוגן המתבטא במבנה בעל עומק ורציונל חזקים. הביוסינטיזה כשמה כן היא- אינטגרציה (סינתזה) של החיים (ביו) על רובדיהם השונים.

האינטגרציה, השילוב, והאיחוד בולטים כיום בעולמנו בתחומים שונים ובדרכים רבות. אפשר לראות, שבמשך תקופה ארוכה בהיסטוריה האנושית, היו הפרדות רבות מסוגים רבים. לדעתי, הפרדות אלו אפשרו העמקה וחקירה, כמו גם התעצבות וגיבוש של כל חלק בפני עצמו. אולם, כיוון שלמעשה הפרדות אינן קיימות, אנו כעת בשיאה של תקופת האינטגרציה מחדש. תקופה שבה התזה פוגשת את האנטיתזה ומהן נולדת הסינתזה, שהיא יותר מחיבור פשוט של השניים. עבודת האינטגרציה היא אומנות בפני עצמה, כיוון שמאותם חלקים אפשר להרכיב צורות שונות, שהפונקציונאליות שלהם גם כן יכולה להשתנות. בביוסינטזה מושם דגש על שלושה ערוצי ריפוי- גופני, נפשי, ורוחני. ברובד הנפשי, תהיה בביוסינטזה עבודה דרך אומנות השיחה, עבודה עם תפיסות ואמונות, וכן עקרונות עבודה נוספים הנשאבים מתוך עולם הפסיכולוגיה. ברובד הגוף, תהיה עבודה השייכת לעולם התנועה והנשימה. לגוף שמור מקום של כבוד כצוהר, מראה ומפה להווית האדם כולו, לצרכיו, למצבו הנוכחי כמו גם לסיפור עברו. נעזרים בגוף כאמצעי מגשר, כדי ליצור שינוי ברובד זה וברבדים האחרים. הרובד הרוחני תופס אף הוא מקום חשוב. קיימת התייחסות לתפקידו של האדם בעולם זה, ולחשיבות של מציאת ייעודו והגשמתו. נוסף על כך, נעשית עבודה עם רמות אנרגיה מעודנות של הווית האדם. אחת הדרכים לכך היא המדיטציה. עניין נוסף, המאפיין את הרובד הרוחני בביוסינטיזה, הוא האמונה, שבתוך כל אדם מצוי הטוב, האור והבריאות, ועלינו כמטפלים מוטלת המשימה למוצאם ולהעצימם. יתר על כן, הביוסינטזה שואפת ליצור חיבור ואינטגרציה ביניהם, להקל על הזרימה ביניהם, ולאפשר דו שיח והרמוניה. בהתאם לכך, אפשר לראות את החולי, כתוצאה של קושי באינטגרציה ובזרימה בין ובתוך שלושת הרבדים הללו. כי האדם עץ השדה בתחילת דברי, נעזרתי בעץ, בכדי להמחיש את החשיבות בהתייחסות לכל המימדים. הבחירה בעץ אינה מקרית. לעץ נודעת חשיבות במסורות השונות, ופעמים רבות הוא משמש כמשל לאדם. כבר בתורה נאמר "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, 19). דיוויד בואדלה (David Boadella), אבי הביוסינטזה, משתמש בעץ כמודל, דרכו הוא סוקר את המרכיבים השונים של הביוסינטיזה.

לעץ שורשים, המעגנים אותו באדמה, ומספקים לו הזנה חיונית. בהתאם לכך, חשוב להזכיר את שורשי הביוסינטיזה עצמה, מתוכם היא צמחה בדרכה הייחודית עד אשר כל ה"מזון" הפך לעץ לתפארת: השורשים בביוסינטיזה באים משלוש מסורות שונות: המסורת האחת, מקורה בוילהלם רייך (Wilhelm Reich), אבי הפסיכותרפיה הגופנית, ובממשיכי דרכו כמו אלכסנדר לואן (Alexander Lowen), מייסד האנליזה הביואנרגטית, וגרדה בויסן (Gerda Boyessen) , מפתחת הביודינמיקה. גישות אלו, התמקדו במערך האנרגיה הליבידינאלית, ובביטוייה הפיסיים והנפשיים. המסורת השנייה שייכת לתחום האמבריולוגיה (התפתחות העובר) והפסיכולוגיה הטרום-לידתית והלידתית, ומושפעת בעיקר מאוטו ראנק (Otto Rank) ופרנסיס מוט (Francis Mott). היא מתמקדת בחיי הרחם ובלידה, ובדרך השפעתן על האדם. המסורת השלישית עוסקת במערכת היחסים שבין האם לתינוק, והיא צמחה ממלאני קליין, ומתרפיסטים אחרים מגישת יחסי אובייקט, וכן מפרנק לייק (Frank Lake). יחד עם זאת, חשוב לציין, כי הביוסינטיזה היא מערכת פתוחה ודינאמית, ומלבד לשלושת השורשים העיקריים הללו, יש שורשים קטנים נוספים שמספקים אף הם מזון יצירתי.

במאמרו the tree of man"", מזכיר בואדלה את עץ-העולם הקדוש, השייך למיתולוגיה הנורדית, ואשר לו שלושה שורשים. כפי שדרך שלושת שורשי עץ זה מוזרמים שלושה סוגי אנרגיה המזינים את העולם כולו, גם בביוסינטיזה מתייחסים לשלושה סוגים של זרמי חיים (Life streams) שלכל אחד איכות שונה. זרמי חיים אלו הם המרכיבים של ההוויה כולה, והם נמצאים בה בלבושים שונים ברמות השונות. בהתאם לכך, התפתחות העובר היא דרך שלוש שכבות נבט, שמהן מתפתחים כל איברי הגוף. לכל אחת משכבות אלו איכות שונה, והיא קשורה לזרם-חיים אחר. השכבה הראשונה נקראת אנדודרם (endoderm), והיא הפנימית ביותר. בהתאם לכך, היא קשורה בין השאר לאיברים הפנימיים ולרגשות.

השכבה הבאה- המזודרם (mesoderm)- היא השכבה האמצעית, וכחלק מכך תפקידה לגשר ולקשר בין שתי השכבות האחרות. היא קשורה בין השאר למערכת השרירים, לתנועה, ולהתנהגות. השכבה השלישית הנקראת אקטודרם (ectoderm) היא החיצונית ביותר, ולכן היא זו שבאה במגע עם העולם שמסביב. בהתאם לכך, היא קשורה למערכת החושים, לתקשורת עם העולם החיצון, להכרה ולתפיסה. בביוסינטיזה, שלושת זרמי חיים אלו מקבלים את השם ה-ABC של הביוסינטיזה: Affect, Behavior, Cognition (רגש, התנהגות, הכרה). חלוקה משולשת זו, המבוססת על ידע מדעי ומחקרי, עוברת כחוט השני בביוסינטיזה הן בצד התיאורטי והן בעבודה המעשית. חלק חשוב בעבודה הטיפולית קשור להחזרת ההרמוניה, התקשורת והזרימה בין שלושת זרמי החיים. השורשים אינם החלק היחידי בעץ, שעוזר לו להתקיים. שותפים במשימה זו הגזע, הענפים, העלים, הפרחים והפירות. כשם שלעץ מקורות שונים מהם הוא שואב את כוחו להתקיים, לצמוח, ולתת פירות וצל, כך הביוסינטיזה מאמינה, שבתוך האדם ישנם משאבים המעצימים אותו, מזינים אותו, ותומכים בו. אחד התפקידים החשובים של המטפל היא לעזור לאדם למצוא את אותם המשאבים, וכן לסייע לו להכיר בחשיבותם, לחזקם, וללמוד להשתמש בהם. דיוויד בואדלה פעם אמר: "הפסיכותרפיה היא הפסיכולוגיה של העתיד. כאשר מעצימים את המשאבים של האדם הבעיות הופכות לקטנות". משאבים עשויים להיות למשל אותן נקודות אור, הנמצאות בצורה של זיכרון נעים, חוויה טובה, סיפוק עצמי, או הכרה בתכונה טובה. נקודת האור של החיובי והטוב שבאדם, מאפשרת ליצור שינוי. היא כמו חריץ בחומה דרכו הפתח יכול להתרחב עד כדי יציאה מהמעגליות ומהמבנה הנוקשה סביב השלילי, הכואב והטראומתי. גם אצל אדם הנמצא במצב קשה ביותר, אפשר למצוא קצה של חוט, שבו נמצא האור, ודרכו אפשר למשוך את האדם החוצה. בהקשר זה, אמר בואדלה כי "ישנה סכנה בלחלק את האנשים לכבשים ולעיזים. כלומר הבריא, שאינו זקוק לריפוי, והחולה שכן. יותר מציאותי יהיה לראות את הבריאות כקשת רחבה. עלינו לזהות את הנטייה לתגובה נוירוטית אצל מה שנקרא אנשים בריאים, וכן לזהות את היכולת לבריאות גם אצל אנשים הנחשבים לחולים ביותר. אכן, כל התקדמות בתרפיה תלויה בכך, שהמטפל סוחט החוצה את משאבי הבריאות החבויים אצל המטופל " אם נסתכל מקרוב על משאבי העץ נראה, שמצד אחד הוא סופג מזון מהאדמה באמצעות שורשיו, ומצד שני העלים שבצמרתו מטמיעים אור לשם הזנה. נראה שקיים כאן כעין ניגוד בין חומר (אדמה) לרוח (אור), אך למעשה שניהם נמצאים על אותו ציר איכות בשל מטרתם (הזנה), צורתם (הן הענפים והן השורשים מסתעפים), ועוד. מאפיין זה של ניגודים, הנמצאים על אותו הציר, קיים בביוסינטיזה תחת ההגדרה של קטבים. באדם ישנם קטבים שונים, ויתכן מצב של הצמדות לקוטב זה או אחר בשל עמדות ותפיסות מקובעות. מטרה טיפולית חשובה תהיה, אם כך, לעזור לאדם לנוע ביתר חופשיות בין הקטבים האלו מתוך בחירה וגמישות. כפי שראינו, העץ נטוע בין שמיים לארץ, ומשמש למעשה כמגשר בין קטבים אלו. גם לאדם נודעת חשיבות כמגשר בין השמיים (רוח) לאדמה (חומר) ומטרתו ליצור שילוב ביניהם. בהתאם לכך, מוקד נוסף בביוסינטיזה הוא לסייע לאדם לתרגם לעולם החומר את רעיונותיו, חלומותיו רצונותיו וכדומה(הורדת הרוח אל החומר), ובו בזמן למצוא משמעות, ייחודיות, הגשמה וייעוד, בחייו היומיומיים והגשמיים (העלאת החומר אל הרוח). היבט זה הוא אחד ממאפייניו של מושג חשוב אחר בביוסינטיזה הנקרא קרקוע (grounding). הקרקוע קשור לאדמה ולשורשים, והוא מתייחס לאיכות ולמידת הקשר של האדם עם גופו, עם הטבע, עם המיניות, ועם מערכות יחסים לסוגיהן השונים. הקרקוע גם קשור להזנה ולהישרדות, וכן לשורשים האישיים והכלליים של ההיסטוריה והתרבות. יחד עם מושג הקרקוע ישנם שני מושגים נוספים, המרכיבים יחד ראו זה פלא- שלושה, והם המרכוז (centering) והעימות (facing). המרכוז מתייחס לאיזון ולהרמוניה, למציאת המרכז הפנימי, וקשור לשאלות, כמו "מי אני?". העימות מתייחס לתקשורת עם העולם החיצון, ולחיבור השפה עם התפיסה והרגש. קשורה לכך תקשורת דרך קשר עין, שפה, וקול. שלושת המושגים הללו הם למעשה שלוש צורות עבודה טיפוליות, המשלבות עבודה גופנית, שכלית ורוחנית. לאחר שנגענו בקצה המזלג בחלק מהמרכיבים של הביוסינטזה, חשוב לציין לסיום, שלמרות שהווית האדם לובשת מושגים והגדרות, מתחלקת ומתמיינת, בצורות שחלקן הוזכרו כאן בקצרה, הרי שבמפגש מול אדם ממשי במרחב הטיפולי, ישנה מודעות לכך שכל אדם הוא יחיד ייחודי, כשם שכל עץ אמיתי בטבע דומה אך גם שונה מכל העצים האחרים שמסוגו. בעת הטיפול, לא נעשה ניסיון להתאים את האדם לתוך הגדרה זו או אחרת. הטיפול קורה בזמן אמת, והוא דינאמי ומשתנה בהתאם לצורכי הרגע. המטפל אינו יוצא מנקודת ההנחה שהוא יודע מי המטופל ומה הוא צריך, אלא הוא חוקר זאת יחד עם המטופל. כך מתאפשר קשר אמיתי בין המטפל והמטופל, הדהוד שהוא מעבר ליחסי העברה (transference) בלבד. וכמו שדיוויד בואדלה אומר: "גרם של קשר בין המטופל למטפל הינו משמעותי יותר מטון של טכניקות".

#פסיכותרפיה