ליקויי שמיעה בגיל הזהב

הסטטיסטיקה מראה כי אחד מתוך שלושה קשישים (מגיל 65 ומעלה) סובל מליקויי שמיעה. בעיה זו גורמת לשיבוש התקשורת במפגשים חברתיים ואף מקשה עליהם ליהנות מטלוויזיה, מרדיו, מתיאטרון, מקולנוע ואף משיחת טלפון. איך מאבחנים את הליקויים וכיצד ניתן לטפל בהם? על כך במאמר שלפניכם. ליקוי שמיעה מוריד את איכות החיים של מאות אלפי קשישים בישראל. חוש השמיעה הוא חוש חיוני במיוחד, מאחר והוא בעל תפקיד חשוב בתקשורת בינאישית. בלעדיו קיימת מוגבלות ניכרת בתפקוד השגרתי, במהלך מפגשים עם חברים ובני משפחה, לימודים אקדמאיים, נהיגה, פעילות תרבותיות שונות ובכל פעם שמתעורר צורך להאזין, להקשיב ולשמוע דבר מה. כיצד תדעו אם הוריכם כבדי שמיעה?

אף על פי שככל שמתבגרים קיימת ירידה טבעית ביכולת השמיעה, עדיין קשישים רבים יתקשו להודות שהם זקוקים למכשיר שמיעה, כיוון שאינם מעוניינים להיראות חסרי אונים ו/או להשתעבד למכשיר זה. אז איך תדעו אם הוריכם כבדי שמיעה? הנה כמה סימנים:

• הם מגבירים את הרדיו או הטלוויזיה

• הם מתקשים להשתלב בשיחות סלון

• הם מתקשים לשוחח בטלפון ואף נמנעים משיחות אלו ככל הניתן

• הם מתקשים לשמוע צלצול של שעון מעורר, טלפון, פעמון דלת או אינטרקום

• הם מבקשים באופן תדיר שתחזרו על דבריכם

סוגים שונים של ליקויי שמיעה בגיל מבוגר

קיים רצף של ליקויים שמיעתיים, מירידה קלה בשמיעה ועד ללקות חמורה מאוד, על סף החירשות. חוש השמיעה מתקהה, במיוחד בתדירויות הגבוהות שלו, קיימת רגישות לעוצמת קול חזקה מדי ואף קיים קושי בהבנת מקור הצלילים ובפירושם. ניתן לחלק את סוגי הליקויים לשני סוגים: הסוג הראשון הוא ליקויים שמקורם בהפרעה באוזן התיכונה או החיצונית כתוצאה מנוזלים, שעווה, קרע בעור התוף וכדומה. הסוג השני הוא ליקוי נוירולוגי או תחושתי, שמקורו בפגיעה בתאים באוזן הפנימית או בעצב כתוצאה ממחלות, מתרופות, מחשיפה בלתי מבוקרת וממושכת לרעש וכן מתהליך ההזדקנות עצמו. פעמים רבות מדובר בליקוי שמיעתי המשלב בין שני הסוגים שמנינו.

אביזרי עזר לכבדי שמיעה

מחירם של מכשירי השמיעה נע בין אלפי שקלים לבין עשרות אלפי שקלים. מחיר יקר זה מרתיע קשישים רבים, שידם אינה משגת. אך החדשות הטובות הן שלאחרונה (בשנת 2011) ועדת הבריאות השכילה להכניס את מכשירי השמיעה לסל הבריאות, כך שהשתתפות העצמית מצטמצמת באופן משמעותי ועומדת על כמה מאות שקלים. על מנת ליהנות מהוזלת המחיר, צריך להעביר לוועדה מטעם משרד הבריאות מסמכים שונים, אשר מעידים על מצבו הרפואי והכלכלי של הקשיש. הוועדה תבחן את הבקשה ותקבע את גובה ההשתתפות בעלות המכשיר. לאחר מכן, הקשיש יצטרך לעבור בדיקת של רופא אף-אוזן-גרון, שיחליט מהו מכשיר השמיעה המתאים ביותר עבורו.

כמה מילים לסיום

מעבר למכשיר השמיעה, קיימים אביזרים רבים שיכולים לסייע לקשיש להתמודד עם הקושי השמיעתי, מבלי שיצטרכו ללמוד את שפת הסימנים. הם יכולים להשתמש בפקס, ביפר, טלפון שמאפשר להגביר את הצליל ואת הקול של מי שמעבר לקו, שעון מעורר רוטט וכן הלאה. העיקר הוא שלא מדובר בגזירה משמיים וקשישים עדיין יכולים ליהנות מאיכות חיים טובה.

#גילהזהב