• מערכת לבריאות

בדיקות במהלך היריון שחשוב לדעת עליהן


את בהיריון? מזל טוב! מעבר למעקב הריון שוטף, ישנן חמש בדיקות שמומלץ לא לפספס במהלך ההיריון, כדי לשלול קיומם של מומים אצל העובר ולמנוע סיבוכים בהיריון.

הידע המתקדם שהצטבר עד עתה בתחום רפואת ההיריון ורפואת העוברים מאפשר לנהל מעקב צמוד אחר תקינות ההיריון ואחר בריאות האישה ההרה והעובר שהיא נושאת ברחמה. כיום נהוג לעקוב באופן שוטף אחרי התקדמות ההיריון ותקינותו באמצעות בדיקות אולטרסאונד, וכן לערוך לאישה ההרה בדיקות דם ושתן ומדידת לחץ דם בשלבים שונים במהלך ההיריון.

כמו כן, מומלץ לבצע במהלך ההיריון, בשלבים המתאימים לכך, מספר בדיקות מיוחדות, המיועדות לאתר אצל העובר מומים שונים: גנטיים ואחרים. ממצאי הבדיקות עשויים לספק להורים לעתיד מידע הרה גורל על מצבו הבריאותי של העובר, ואף להשפיע על החלטתם אם להמשיך בהיריון או לא.

חמש הבדיקות שיוצגו להלן נחשבות לבדיקות מומלצות עבור כל או רוב הנשים ההרות. בשל חשיבותן, הימנעות מליידע מטופלת בדבר קיומן של בדיקות אלה ובדבר חשיבותן או כשלים בביצוע הבדיקות עשויים להיחשב לרשלנות רפואית בטיפול בהריון.


בדיקת שקיפות עורפית

בדיקה זו נועדה לסייע בגילוי תסמונת דאון אצל העובר, ומומים נוספים, כמו מומי לב ומומים במערכת העצבים, באמצעות מדידת עובי הנוזל שמצטבר בעורפו, ע"י שימוש באולטרסאונד.

הבדיקה מסתמכת על ממצאים סטטיסטיים שהתקבלו במחקרים רפואיים, לפיהם עודף נוזל בעורף נפוץ יחסית בקרב עוברים עם מומים, ובייחוד עם תסמונת דאון. את הבדיקה יש לערוך בין השבוע ה-11 להיריון לשבוע ה-14, ולא יאוחר מכך, הואיל ובשלב מתקדם יותר, מיטשטשים ההבדלים בין עובי הנוזל בעורפם של עוברים בעלי מומים לבין זה של עוברים בריאים.

מאחר שבדיקת שקיפות עורפית נחשבת לבלתי-פולשנית עבור האם ולכן לבלתי-מסוכנת, נהוג להמליץ עליה לנשים הרות באופן גורף. עם זאת, מדובר בבדיקת סקר בלבד, שממצאיה אינם יכולים לשלול או לאבחן בוודאות קיומם של מומים אצל העובר, אלא רק להעיד על מידת הסיכון הסטטיסטית לקיומם של מומים מסוימים. גם ממצא של עודף נוזל חריג אינו מעיד בוודאות שהעובר סובל ממום כלשהו.

לכן, כאשר ממצאי הבדיקה מצביעים על סבירות גבוהה לקיומם של מומים, מקובל להמליץ למטופלת לעבור בדיקות נוספות. אפשרות אחת היא לערוך לאם בדיקת דם בשם "סקר השליש הראשון", שממצאיה עשויים לחזק את ממצאי בדיקת השקיפות העורפית, עד לרמת דיוק של כ-85 אחוז. אפשרות נוספת היא ביצוע של בדיקת סיסי שליה ובדיקת מי שפיר, שעשויות להצביע ברמת וודאות גבוהה יותר על קיומם של מומים, אך כרוכות בסיכון מסוים להתרחשות הפלה.

סקירת מערכות מוקדמת

גם בדיקה זו מתבצעת באמצעות אולטרסאונד ואינה מוגדרת כפולשנית. במהלך הבדיקה סורק הרופא את גופו של העובר ובוחן את תקינות איבריו הפנימיים והחיצוניים, כדי לשלול קיומם של מומים אנטומיים במבנה האיברים. הבדיקה אינה מאתרת מומים כרומוזומליים באופן ישיר, אך מומים אנטומיים המתגלים בבדיקה עשויים להעיד, בין השאר, על קיומן של מחלות ותסמונות גנטיות אצל העובר. הבדיקה מכונה "מוקדמת" מאחר שהיא נערכת בין השבוע ה-14 לשבוע ה-16 להיריון, בעוד שבשלב מתקדם יותר, כאשר גוף העובר מפותח יותר, נהוג לערוך סקירת מערכות "מאוחרת".

לסקירת מערכות המוקדמת חשיבות רבה במיוחד בשל השלב בו היא מתבצעת. גילוי מומים אצל העובר עשוי להוביל את ההורים לעתיד לשקול להפסיק את ההיריון, והפסקת היריון בשלב מוקדם נחשבת להליך פשוט יותר ופחות טראומטי מבחינה נפשית לעומת הפסקת היריון מאוחרת.

על המשמעות והחשיבות הרפואית של בדיקה זו ניתן ללמוד מתביעת רשלנות בהריון שהגישו הוריה של קטינה שנולדה ללא אמה ימנית. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההורים כי הרופא שטיפל באם פעל ברשלנות במהלך ההיריון בכך שלא יידע אותה על האפשרות לבצע סקירת מערכות באולטרסאונד, שבה ניתן היה לגלות את המום בו לוקה הקטינה. בהמשך לכך, נפסקו להורים ולבתם פיצויים בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח (ת"א (י-ם) 6232/04). מאמרים נוספים בנושא: רפואה משלימה בהריון

בדיקת חלבון עוברי/תבחין משולש

בדיקה זו אמורה להתבצע בין השבוע ה-16 עד לסוף השבוע ה-19 להיריון. זוהי, למעשה, בדיקת דם שנערכת לאם, המיועדת למדוד את רמתם של שלושה חומרים שונים בדמה: החלבון העוברי, שמיוצר ע"י העובר ונמצא בדם האם, הורמון ההיריון HCG וההורמון אסטריול המיוצר ע"י השליה מחומרים שמגיעים מהעובר.

ממצאי בבדיקה מסייעים להעריך את מידת הסיכון הסטטיסטי לקיומם של תסמונת דאון ושל מומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית אצל העובר, על בסיסי ממצאי מחקרים שזיהו קשר בין מומים אלה לבין רמה נמוכה במידה חריגה או גבוהה במידה חריגה של ההורמונים הנבדקים. כיום, ניתן להרחיב את בדיקת התבחין המשולש, תמורת תשלום, לבדיקת "תבחין מרובע", בה נמדדת גם רמת הורמון האינהיבין בדם האם, שכן זהו מדד נוסף שעשוי להצביע על קיום מומים.

התוצאה הסופית המתקבלת בבדיקה הינה שקלול של הממצאים שהתגלו ביחס לכל אחד משלושת או ארבעת החומרים הנבדקים, בהתחשב בגיל ההיריון. בדומה למשמעות ממצאי בדיקת השקיפות העורפית, גם כאן מדובר בהערכת סיכון בלבד, המתבססת על נתונים סטטיסטיים כלליים, ולכן לא ניתן להסיק מהבדיקה על קיומו של מום כזה או אחר בוודאות. בעקבות ממצאים חריגים בבדיקה, מקובל להפנות את האישה ההרה לבדיקות נוספות, כמו בדיקת מי שפיר.

סקירת מערכות מאוחרת בדומה לסקירת המערכות המוקדמת, גם מטרת הסקירה המאוחרת היא זיהוי מומים מבניים באיברי העובר, אלא שבדיקה זו מתבצעת בטווח שבין השבוע ה-19 לשבוע ה-24 להיריון, כאשר מערכות גופו של העובר אמורות להיות מפותחות יותר. בשלב זה, ניתן לאתר מומים שלא ניתן היה לזהות בסקירת המערכות המוקדמת.

לעומת הסקירה המוקדמת, שנכון להיום, אינה כלולה בסל הבריאות, הסקירה המאוחרת נכללת בסל וממומנת ע"י קופות החולים. לסקירה חשיבות רבה במיוחד עבור נשים שלא עברו סקירה מוקדמת. כמו כן, יש אפשרות לעבור סקירת מערכות מאוחרת מורחבת, בתשלום נוסף. הסקירה המורחבת מקיפה יותר ונבדקים במסגרתה באופן יסודי איברים נוספים של העובר, כגון עדשות העיניים, אפרכסות האוזניים, קפלי המוח ועוד.

על אף שסקירת מערכות מאוחרת מורחבת אינה נחשבת לבדיקת חובה, ולא כל הנשים ההרות בוחרות לעשות אותה, מקובל ליידע את המטופלת בדבר האפשרות לבצע סקירה מורחבת. במקרה מסוים בית המשפט העליון אף קבע כי הוריו של קטין שנולד עם מומים שונים, ובהם העדר כף יד ימין, נפלו קורבן לרשלנות בעת ההיריון של האם, כיוון שהרופא שטיפל בה במסגרת קופת החולים, לא יידע אותה כי ניתן לעבור סקירת מערכות מלאה באופן פרטי (ע"א 4960/04).

העמסת סוכר לעומת בדיקות המיועדות לאתר מומים אצל העובר, בדיקת העמסת הסוכר נועדה לאתר סוכרת היריון אצל האם. התופעה מתבטאת בעלייה ברמת הסוכר בדם האם מעבר לרמה הנורמלית, ועל כן בהפרשה מוגברת של אינסולין ע"י העובר. הדבר עלול להוביל לסיבוכים בהיריון כגון הפלות, צירים מוקדמים ולידה מוקדמת וכן לעודף משקל והתפתחות מומים בלב ובמערכות נוספות אצל העובר.

סוכרת היריון נפוצה יותר קרב נשים בקבוצות סיכון מסוימות, כגון נשים שסבלו מסוכרת לפני ההיריון או נשים עם עודף משקל. עם זאת, סוכרת היריון עשויה להתפתח גם אצל נשים בריאות לחלוטין, שאינן שייכות לקבוצות הסיכון. על כן, וכיוון שזיהוי מוקדם של התופעה מאפשר לטפל בה ולהפחית את הסיכונים הכרוכים בה, בדיקת העמסת סוכר חשובה ומומלצת לכלל הנשים ההרות.

הבדיקה נערכת בין השבוע ה-24 לשבוע ה-28 להיריון ומתבצעת בשני שלבים. בתחילה, האישה ההרה שותה 50 גרם סוכר מדוללים במים, ולאחר מכן, נערכת לה בדיקת דם, שבה נמדדת רמת הגלוקוז בדמה. כאשר תוצאות הבדיקה מעלות חשד לקיומה של סוכרת היריון, תישלח המטופלת לבדיקה נוספת: העמסת סוכר 100 גרם, שתאפשר לקבוע אם היא אכן סובלת מסוכרת. לעיתים מטופלת הנמצאת בקבוצת סיכון לסוכרת היריון, תופנה בכל מקרה לבדיקת ה-100 גרם.

#בריאותהאישה #רשלנותרפואית

תנאי שימוש | פרסמו אצלנו | צור קשר


התוכן בפורטל לבריאות הוא מידע כללי בגדר עיצה רפואית ואין הוא מהווה תחליף להתייעצות עם רופא מומחה.
© 2011, לבריאות - פורטל בריאות, יופי ואורח חיים בריא. כל הזכויות שמורות.

  • Facebook
  • Twitter
  • Google+